אלבר שרותי מימונית בע"מ נ' הימל ואח'

פסק דין

לפני תביעה על סך 5,626 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובעת, לטענתה, עקב תאונה מיום 1.8.10.

1.מטעם התובעת העיד נהג הרכב, כאשר הצהיר כי נסע על גשר הסירה לכיוון צפון בעומס תנועה ורכב פגע בו מאחור. הרכב המשיך בנסיעה, הנהג אותת לו עד ששניהם נעצרו. הרכב הפוגע נהוג היה על ידי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), אשר טענה כי ביקשה שלא לעצור באמצע כביש מהיר. הנתבעת מסרה לנהג את תעודת הזהות שלה, הנהג תיעד את שמה, מספר תעודת הזהות שלה ומספר הטלפון שמסרה לו. לאחר מכן ניסה להשיגה, אך התברר בדיעבד שמספר הטלפון שניתן לו הינו מספר פקסימיליה, ומשלא צלחו ניסיונותיו, העביר את פרטי הנהגת לתובעת. הנהג הצהיר כי דיווח לתובעת באותו יום על מקרה הביטוח ולאחר מכן התבקש להשלים פרטים. הפגיעה ברכב הנתבעת ארעה בפגוש קידמי ורכבה של התובעת ניזוק בחלקו האחורי.

מחקירתו הנגדית של הנהג עולה כי ניתנה הודעה נוספת על אירוע התאונה (נ/1) קודם למסירת ההודעה על מקרה הביטוח (ת/1), כאשר בהודעה, נ/1, נרשמה סיפרה אחת במספר רכב הנתבעת באופן שגוי. הנהג ציין כי לא ידוע לו כי רכב הנתבעת הינו אפור ולא ראה פרט זה ברישיון הרכב, אלא ציין כפי הערכתו כי מדובר ברכב בצבע שמפניה. הנהג אישר כי חוקר מטעם הנתבעת 2 פנה אליו, שלח לו תמונה של הנתבעת וכי יכול שהשיב לו כי איננו יכול לאשר במאה אחוזים כי זו היא נהגת הרכב הפוגע, אך הוא סבור כי כך הוא. הנהג אף אישר כי למיטב זכרונו נשלחו לו תמונות נזק של רכב הנתבעת וכי הוא חושב כי מדובר היה בנזק קידמי . הנהג ציין אף כי זיהה את הנהגת כבר בעלותה במדרגות בית המשפט. הנהג הצהיר כי הרכב לא היה מעורב בתאונות נוספות ממועד התאונה ועד שתוקן על ידי התובעת, כאשר במהלך אותה תקופה הוא נהג ברכב במרבית הזמן ואף אשתו נהגה בו.

2.הנתבעת הצהירה כי רכבה הינו בצבע כסוף ולא בצבע שמפניה ולא היה ברשותה רכב בצבע שמפניה במועד התאונה הנטענת. הדבר אף אומת בהצגת תמונת הרכב על ידי הנתבעת במהלך הדיון.

הנתבעת הצהירה כי נציג התובעת פנה אליה וביקש לברר אם היתה מעורבת בתאונה. משמסרה לו את מספר רכבה, ציין כי הוא מתייחס לרכב בו סיפרה אחת שונה ולרכב בצבע שמפניה, הוא התנצל בפני הנתבעת וציין כי על פי הממצאים הרכב הפוגע איננו מבוטח.

הנתבעת הצהירה כי הינה עורכת דין לשעבר ועל פי יומנה במועד התאונה הנטענת שהתה בקיבוץ געש בין השעות 16:00 עד 17:30 ומשם נסעה לביתה שברמת פולג. התאונה הנטענת ארעה בשעה 17:07.

בחקירתה הנגדית הצהירה הנתבעת כי הינה מתגוררת בכתובת המופיעה בהודעה על מקרה הביטוח, ת/1, אישרה כי מספר תעודת הזהות שלה הינו כמצוין בת/1, אך בנ/1 פרט זה לא הופיע. הנתבעת הצהירה כי מספר הטלפון המצוין בהודעה איננו של מכשיר פקסימיליה אלא מספר הטלפון בביתה. הנתבעת אישרה כי לרכבה נזק מאחור וכן בצד הדלת השמאלית קידמית.

3.ב"כ התובעת טענה כי אין זה מסתבר כי נהג התובעת יבקש להיטפל לנתבעת באם לא היתה מעורבת בתאונה וכי ניסתה להימלט לאחריה. לאור זיהוי הנתבעת על ידי הנהג, יש לקבל את התביעה.

4.ב"כ הנתבעים טען כי טופס ההודעה, נ/1, עוסק ברכב אחר ופרטים נוספים התווספו בהודעה, ת/1, בעקבות "מסע דיג" שערכה התובעת. מוקד הנזק ברכב הנתבעת בדלת איננו רלוונטי לתאונה המתוארת על ידי התובעת. מכל מקום, קיים פער זמנים בין מועד התאונה לדו"ח השמאי, כך שאין קשר סיבתי בין התאונה לנזק הנתבע.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי הצדדים, להלן החלטתי:

בין הצדדים מחלוקת באשר למעורבות הנתבעת בתאונה.

בהודעה על מקרה הביטוח נ/1 מופיע מספר רכב 6206862, בעוד מספר רכבה של הנתבעת הינו 9206862, היינו הסיפרה הראשונה של הרכב כפי שנמסרה בנ/1 שגויה. בנ/1 צויינו שמה ושם משפחתה של הנתבעת וכן מספר טלפון.

לא הובהר בפני מהו מועד מסירת ההודעות נ/1 ות/1, אם כי אין חולק כי נ/1 נמסרה לפני ת/1.

בהתאם להצהרת נהג התובעת, במעמד התאונה מסרה לו הנתבעת את תעודת הזהות שלה והוא נטל הן את שמה והן את מספר תעודת הזהות שלה. על אף זאת, בנ/1 מצויינים רק שמה ושם משפחתה של הנתבעת, אך לא מצוין מספר תעודת הזהות שלה. כמו כן, כתובת הנתבעת, אותה ניתן היה ליטול מתעודת הזהות, אף היא לא צוינה בנ/1. מעבר לכך, כאמור, מספר הרכב היה שגוי.

בת/1 כבר מופיעים כתובת הנתבעת וכן מספר תעודת הזהות שלה.

לא נעלם מעיני כי גם בנ/1 צוין מספר הטלפון של הנתבעת, אשר אישרה כי מדובר במספר הטלפון בביתה. יש אף לתהות הכיצד הגיעו מספר הטלפון ושמה של הנתבעת אל נהג התובעת. יחד עם זאת, בנ/1 חסרים פרטים, אשר על פי עדות נהג התובעת היו בידיו כבר במועד מסירת ההודעה על מקרה הביטוח. לכך לא ניתן הסבר. לאחר מכן הושלמו פרטים בת/1, פרטים שבחלקם לא נמסרו לנהג ע"י הנתבעת, עפ"י הצהרתו, ולא הובהר מה מקורם. לאור שינוי הפרטים בין שתי ההודעות, השוני במספר הרכב ולאור הפרטים הנוספים שהתווספו בת/1 אל מול נ/1, כאשר הנתבעת עמדה על דעתה כי לא היתה מעורבת בתאונה ואף לא נסתרה טענתה כי אין ברכבה מוקד נזק התואם לאופן התרחשות התאונה כגירסת נהג התובעת, אינני סבורה כי יש באפשרותי לקבוע כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה עפ"י מאזן ההסתברויות להוכיח את תביעתה ולקבוע את מעורבות הנתבעת בתאונה.

6.בנסיבות אלה וכאשר הנטל מוטל על התובעת, אין לי אלא להורות על דחיית התביעה.

7.אשר על כן, התביעה נדחית.

יחד עם זאת, בנסיבות המקרה דנן, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.